שפה ותקשורת

חשיבות שינת התינוק

נולד לכם בן או בת? מזל טוב כדאי שתתכוננו הם ישנים הרבה, במיוחד בחודשים הראשונים. לא פעם אנו שומעים אמהות טריות אורות “וואי, כמה התינוק שלי ישן. האם זה תקין” שאלת כמות שינת התינוק היא שאלה הנשאלת בעיקר בקרב הורים צעירים. החלטנו לעשות סדר בבלאגן, אז אחת ולתמיד כמה זמן התינוק שלך אמור לשון?

דבר ראשון שחשוב שנזכור הוא ששינה טובה חשובה לכל אחד מאיתנו, ללא הבדלי גיל או כל הבדל אחר. כאשר מדובר על שינת תינוקות הדבר חשוב מאד ותורם משמעותית להתפתחותו. התינוק שלך למד לישון עוד בתקופת ההריון. כשהוא היה בבטנך הוא בילה זמן רב בשינה וכך התפתחת לאט לאט.

newborn-659685_1280

שינת התינוק

כולם כבר יודעים ששינה חשובה לתינוקות ותורמת להתפתחות שלהם. בזמן השינה הגוף נח והמוח מעבד כל כל מה שעבר במהלך היום. חוסר שעות שינה יכולה להזיק באופן ישיר לטווח הארוך וכן לטווח הקרוב וכן יכול לגרום לקשיי ריכוז, עייפות, עצבנות, דיכאון, מצבי רוח ומתח. מנגד שינה טובה תתרום ותביא לאישיות נוחה יותר, שליטה ברמת הגלוקוז בדם, פיתוח מוחי וקוגניטיבי ורמת הורמון מאוזן.
שינה של תינוק מהווה מקור כוח לגופו ומאפשרת למוח לגדול ולהתפתח. אם נסתכל על תינוקות שזה עתה נולדו נוכל לראות שהם ישנים הרבה וקצב ההתפתחות שלהם מהיר. כך הם מגיעים להתפתחות חברתית גבוהה, התפתחות מוטורית וכדומה. תהליך זה זהה לתהליך ההתפתחות של העובר בזמן ההריון, כך ב- 9 חודשים בלבד העובר מצליח להתפתח לתינוק שלם מבחינת אבריו, מוחות והדעת שלו.

איך נוכל לשפר את השינה של התינוק?

כל הורה טרי יגיד לכם שהתינוק שלו בוכה כל הלילה והוא היה רוצה לשפר את השינה שלו בעיקר בלילה. ישנם מספר דרכים שיעזרו לכם לשפר את השינה שלו:

  1. הכי חשוב זו שגרה:
    זה נכון שבעולם המבוגרים שיגרה יכולה להיות דבר משעמם אבל אצל תינוקות זה אחרת לגמרי! שגרה חשובה מאד לשינת התינוק וכן חשובה לקיום התא המשפחתי. השגרה גורמת לביטחון אצל התינוק ומשרה תחושה של הגנה, כך הם יודעים מה הדבר הבא שעתיד לבוא אליהם ומשלימים עם זה. השגרה תעזור להורים לזהות מצבים חריגים אצל תינוקם וכן אצל הילד הבוגר יותר.
  2. תציבו גבולות:
    הצבת גבולות הם בסיס עיקרי לשינת התינוק. התינוק לא יכול להרדים את עצמו, ברגע שנציב לו גבול ונגדיר לו זמן שינה הוא לאט לאט ירדם. התינוק רטואה את העולם כמקום גדול, הגבולות שהוריו מציבים לו עוזרים לו לראות את העולם כמקום גדול אך בטוח יותר.
  3. עזרו לו להרדם:
    תינוק לא שולט על מוחו וגופו ולכן קשה לו להרדם. הוא יודע שהוא עייף אך אינו יודע מה לעשות בנידון ולכן הוא מתחיל לבכות. עזרו לתינוק לכם להרדם, שירו לו שיר רגוע, השמיעו לו מוזיקה נעימה, נדנדו אותו ברכות, לטפו אותו בנעימות וכדומה.

לסיכום

אם התינוק שלכם ישן הרבה אין סיבה לדאגה, ככה הוא מתפתח. עם זאת חשוב לבדוק שרואים נשימות. תינוקות שישנים מתפתחים ולאט לאט מתחזקים – תנו להם לישון ואל תפריעו.

מה התינוק שלך רוצה?

על התפתחותו הרגשית של התינוק בראי הזמן מאז ימיו של פרויד ועד ימינו אנו, עסוקים חוקרים, תיאורטיקנים, וסתם הורים בשאלה: מה רוצה התינוק שלך? הנסיון ״לפצח״ את השאלה נמשך כבר יותר ממאה שלמה ולאורך הזמן ניתנו תשובות שונות כפי שיודגם במאמר זה.

הראשון, היה באמת פרויד שטען שתינוקות כמו אנשים, מונעים מדחפים, מצרכים ראשוניים, שדורשים סיפוק. אצל התינוק הסיפור פשוט יחסית – הוא רוצה שדחפיו או צרכיו הראשוניים (אוכל, הרגעה, קרבה, אינטראקציה) יסופקו באופן מיידי על ידי הדמות המטפלת. הדמות המטפלת, על פי פרויד – היא מעין מכשיר לסיפוק צרכיו של התינוק.

אחרי פרויד האב באה אנה הבת, שמייצגת זרם חדש בפסיכואנליזה: פסיכולוגיית האגו. אנה פרויד אומרת, שהתינוק רוצה וצריך טיפול קרוב, אוהב ועקבי של אמא וגרייה מותאמת. תאוריית יחסי האובייקט מעבירה את הדגש מהתינוק לאימו – האמא (עדיין כאובייקט) היא מושא של התינוק, הוא יוצר עימה יחסי התקשרות והיא מאפשרת לו לחקור את העולם בהיותה בסיס בטוח עבור התינוק. באופן כללי, על פי תאוריית יחסי האובייקט, התינוק זקוק לאם זמינה, הוא רוצה יחסים עם דמות האם שצריכה להיות רגישה ומגיבה באופן מותאם לצרכי התינוק כדי שיתפתח (אצל התינוק) ״אני״ או ״עצמי״ שהוא נפרד וחיובי.

פסיכולוגית העצמי מסתכלת על החוויה הסובייקטיבית של התינוק

כיצד הוא מצליח לייצר לעצמו ״עצמי״ או ״אני״ משלו דרך האינטראקציה עם ההורה (אשר מצידו מצליח להפגין הורות מותאמת ולכן תומכת ומיטיבה). על פי גישה זו, התינוק רוצה הורה שמכוון אליו, שמקבל ומשתתף בעולם הפנימי שלו, של התינוק  – כלומר, הורה שמנסה לקרוא את רגשותיו ותחושתיו של התינוק ומתייחס אליהן, ולא רק פועל על פי ביטויים התנהגותיים ומופגנים של התינוק.

הפסיכולוגיה האינטרסובייקטיבית היא הראשונה שמתייחסת גם אל התינוק כסובייקט וגם אל ההורה כסובייקט (ולא רק כאובייקט העומד לשירותו של התינוק) – ובעצם מדברת על קשר ייחודי וספציפי בין שני סובייקטים: תינוק והורה. התינוק מבין משלבים מוקדמים ביותר, שאמא היא לא רק שם בשביל לחתל, להאכיל, ולנענע אלא שהיא בעצמה אדם נפרד עם צרכים ורגשות.

מה רוצה התינוק האינטרסובייקטיבי?

הוא רוצה להכיר באמא כאדם נפרד, ושאמא תכיר ותכבד אותו כאדם נפרד עם צרכים ומשאלות – דרך ההכרה של האם את תינוקה, התינוק מצליח להגדיר את גבולות עצמו. לבסוף נציג את התפיסה הנוירו-פיסכואנאליטית (המשלבת אלמנטים מחקר המח עם הגישה הקלאסית הפסיכואנלאליטית). הפרספקטיבה הנוירו-אנאליטית בוחנת את הקשר בין המח לבין התודעה או הנפש. התינוק החדש צריך הורה שרואה לא רק אותו כיצור נפרד, עם צרכים ורגשות, אלה הוא צריך הורה שמתייחס לתודעה שלו.

התינוק הזה, רוצה הורה שלוקח בחשבון תהליכים המתרחשים בנפשו של התינוק ושפועל מתוך התחשבות גם בצרכים גלויים וגם באלה שהם בעמקי תודעת התינוק.

קלינאי תקשורת לילדים

קלינאי/ת תקשורת הינו מקצוע טיפולי, פרא-רפואי, המתמקד בין היתר, באבחון ובטיפול בבעיות שמיעה, דיבור, שפה ותקשורת במגוון אוכלוסיות וליקויים: לקויות תקשורת (לקויות על הרצף האוטיסטי), לקויות שמיעה, לקויות שפה, לקויות למידה, פיגור ותסמונות שונות, גמגום, שיבושי היגוי, דיספרקסיה, הפרעות שונות בקול, הפרעות בליעה ועוד). קלינאי/ת תקשורת מתמחים באבחון ובטיפול באוכלוסיות שונות (ילדים ומבוגרים).

מהי תקשורת?

תקשורת הינה פעולה של יחסי גומלין בין בני אדם. תקשורת יכולה להיות מילולית ואינה מילולית. התקשורת משמשת לשתי מטרות עיקריות: אמצעי להשגת דבר מה וכמטרה ולא כאמצעי – הרצון לשתף, לחלוק חוויות, להיות ביחד.

בבואנו להעריך תקשורת נתייחס ל:

  • יוזמה – אילו כוונות תקשורתיות הילד יוזם (בקשת חפץ, בקשת פעולה, כעס, חיפוש מידע, שיתוף בחוויה, נימוסים) וכיצד הילד יוזם כוונות אלו (קשר עין, הבעות פנים, ג’סטות, בכי, חיוך, צחוק, הפקות קוליות, שימוש בשפה).
  • היענות – לאילו מסרים הילד נענה (מילוליים/ לא מילוליים; חזקים/חלשים וכו’), וכיצד הוא נענה להם.

מהי שפה?

שפה הינה מערכת סמלים מוסכמים וחוקי דקדוק. השפה יכולה להיות דבורה או אינה דבורה (לדוג’ שפת סימנים). ניתן לחלק את מרכיבי השפה בחלוקה גסה ל:

תוכן – סמנטיקה (אוצר מילים)

צורה- פונולוגיה (צלילי הדיבור וצירופם למילים), מורפולוגיה (תצורת המילים- הטיות דקדוקיות:כינויי גוף, מין, מספר, זמן), תחביר (חוקי הדקדוק- צירוף המילים למשפטים מסוגים שונים (משפטים פשוטים, מחוברים, מורכבים)

שימוש- פרגמטיקה (אופן השימוש בשפה).

מהו דיבור?

דיבור הינו הצד הטכני של הפקת הצלילים. מנגנון הדיבור דורש יכולת תכנון ועבודת שרירים מתוזמנת בדיוק רב של כל איברי ההיגוי. בהערכת הדיבור נתייחס למספר היבטים, ביניהם: שיבושי היגוי, אינטונציה ופרוזודיה, קצב, איכות הקול, שטף לעומת גמגום.

שלבים בהתפתחות שפה ותקשורת

התפתחות תקינה של שפה ותקשורת קשורה ומתפתחת במקביל להתפתחות יכולות מוטוריות, קוגניטיביות, רגשיות-חברתיות ויכולות משחק. שימוש יעיל בשפה מחייב יכולת הבעה והבנה תקינים. בהתפתחות נורמטיבית שתי יכולות אלו מתפתחות במקביל, כאשר יכולת ההבנה לרוב מקדימה את יכולת ההבעה.

על אבחון וטיפול של קלינאי/ת תקשורת

האבחון של קלינאי/ת תקשורת נעשה באמצעות כלי אבחון פורמליים, איסוף מדגמים שפתיים ותצפיות על הילד. מטרות הטיפול ודרכי ההתערבות ייקבעו עפ”י ממצאי האבחון. פעמים רבות, קלינאי/ת תקשורת הינו חלק מצוות רב מקצועי המטפל בילד.

ילדים הנמצאים בטיפול של קלינאי/ת תקשורת יכולים להיות במסגרות של החינוך הרגיל או במסגרות שונות של החינוך המיוחד (גנים שפתיים / תקשורתיים / רגשיים-התנהגותיים; כיתות משולבות; בתי ספר לחינוך מיוחד). ההשמה נקבעת בהתאם למאפייני הילד, המלצות הצוות המטפל ורצון ההורים.

הטיפול יכול להיות פרטני ו/או קבוצתי בהתאם למטרות. ישנה חשיבות רבה להדרכת ההורים והצוות החינוכי הנמצאים במגע יומיומי עם הילד, לשם העברת והכללת המיומנויות הנרכשות בחדר הטיפולים לחיי היומיום של הילד בבית ובסביבה החינוכית.

בטיפול בילדים אמצעי הטיפול העיקרי הינו באמצעות משחק, כאשר קלינאי/ת התקשורת מתאים את בחירת המשחקים ואופן השימוש בהם למטרות הטיפול.

דרכי ההתערבות יכולים להשתנות בהתאם ללקות הילד ולמאפייניה:

  • לקויות שמיעה – יושם דגש רב על התאמת עזרי שמיעה (מכשיר שמיעה / שתל קוכלארי), הקניית ערוץ תקשורת נוסף (לדוג’: שפת סימנים), בנוסף לטיפולי השפה. קיים קשר הדוק ביותר בין השמיעה להתפתחות שפה ודיבור.
  • לקויות תקשורת – יושם דגש רב על עידוד היוזמה של הילד לאינטראקציה עם אדם נוסף, ועל הגברת ההיענות של הילד לפנייה כלפיו. לקות תקשורת הינה לקות מורכבת המערבת פגיעה בכל תחומי השפה והתקשורת ובתחומים נוספים (רגשיים, חברתיים, התנהגותיים, תחושתיים) ועל הטיפול להתייחס לכלל הרכיבים הללו.
  • לקויות שפה – הטיפול יתייחס לכל רכיבי השפה (הבנת הוראות ושאלות, העשרת אוצר מילים, הקניית שימוש במשפטים תקינים, ארגון המסר שפתי, פיתוח יכולות נרטיביות ועוד). לקויות שפה יכולות להיות מולדות כחלק מלקויות שונות (פיגור ותסמונות שונות), לקויות שפה ספציפיות (SLI); או נרכשות כתוצאה מחסכים סביבתיים שונים. קיים קשר הדוק בין התפתחות שפה דבורה ושפה כתובה. ילדים עם לקויות שפה בגיל הרך, נמצאים בסיכון משמעותי לפתח לקויות למידה בגילאי ביה”ס.
  • שיבושי היגוי ודיספרקסיה – חיזוק אברי ההיגוי (“תרגילי פה”), הקניית הגיית הגיים ספציפיים בהתאם לשיבושים של הילד.
  • תקשורת תומכת וחליפית (תת”ח)- התאמת אמצעי תת”ח הינו תחום התערבות מרכזי של קלינאי/ת תקשורת בעבודה עם לקויות שונות. אמצעים אלו יכולים לכלול: ג’סטות ושפת סימנים, לוחות תקשורת, פלטים קוליים, מחשבי תקשורת ועוד. מטרתם לאפשר אמצעי להבעה עבור אותם ילדים שלא מצליחים לפתח דיבור, וכן לתמוך בהפקה ובהבנה במהלך השלבים השונים של התפתחות השפה והדיבור.

מחקרים רבים וההתנסות הקלינית מראים כי ישנה חשיבות רבה לאיתור המוקדם של הלקויות השונות ולהתערבות מוקדמת ואינטנסיבית עד כמה שניתן. לכן בכל חשש, מומלץ להפנות לאבחון מקיף של קלינאית תקשורת המתמחה בטיפול בילדים בגיל הרך.

מסלול ההסמכה של קלינאי/ת תקשורת

קלינאי/ת תקשורת, הינו מי שסיים תואר ראשון (B.A) בהפרעות בתקשורת במוסד אקדמאי המוכר בארץ. החוגים להפרעות בתקשורת בארץ נמצאים נכון להיום, באוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, מכללת הדסה בירושלים, מכללת אריאל, ומכללת קריית אונו. קלינאי/ת תקשורת אשר למד/ה בחו”ל, צריך/ה לקבל הכרה ולעמוד בבחינות מטעם משרד הבריאות בכדי לעסוק במקצוע בארץ.

לאחר סיום הלימודים לתואר ראשון (7 סמסטרים), על קלינאי/ת התקשורת לעבוד שנה תחת הדרכה ולהיבחן במבחנים מטעם משרד הבריאות. רק לאחר סיום כל אלו, ניתן לקבל זכאות לרישיון קלינאי/ת תקשורת ולעסוק במקצוע באופן עצמאי.