בריאות הילד

מהו אטופיק דרמטיטיס וכיצד מטפלים

אטופיק דרמטיטיס זו מחלה הידועה גם בשם אסטמה של העור. היא יכולה להופיע בכל גיל, אך לרוב “תוקפת” ילדים עד גיל 5. הילדים סובלים מהמחלה הכרונית במידה הרבה ביותר, כאשר ההחמרה הולכת ופוחתת  לקראת גיל ההתבגרות.

עד היום לא נמצאה הסיבה העיקרית להופעת המחלה. הסברה הרווחת היא שמדובר בשילוב של נטייה גנטית ולקות במערכת החיסונית. במצב כזה, לא מסוגל העור להגן על הגוף בפני רעלנים מבחוץ.

הוכח חד-משמעית שהמחלה שכיחה יותר אצל ילדים המתגוררים בערים גדולות ומתועשות. כ-20% מהם סובלים מהמחלה.

תסמיני המחלה

אטופיק דרמטיטיס באה לידי ביטוי ביובש מוגבר של העור, הזעה קיצונית ותחושת גרד עזה באזורים הנגועים. העור הופך לרגיש מאוד למזהמים ורעלנים שונים, והמצב עלול להחמיר בחשיפה והידבקות בווירוסים וחיידקים שונים.

לאנשים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס, אסור להשתמש באמצעים קוסמטיים עם חומרים ומרכיבים שעלולים לגרום להם לגירוי מוגבר של העור כמו גם חומרי ניקוי ועוד.

המחלה מתאפיינת בהתקפים של החמרה, הקלות וחוזר חלילה. בהיעדר טיפול קבוע ומתמשך, העור יהפוך לנוקשה, עבה ומחוספס. תינוקות הסובלים מאטופיק דרמטיטיס, נוטים לפתח גרדת באזור הלחיים, הצוואר והקרקפת. לאחר מכן יתחילו לסבול מגירודים גם במרפקים ובברכיים.

אצל ילדים גדולים יותר, המחלה מתמקדת באזורי הקיפולים של העור: צוואר, ברכיים ומרפקים, קרסוליים, שורש כף היד וכו’. במבוגרים הסובלים מהמחלה האזורים הנגועים הם פנים, בית החזה, גפיים והצוואר.

כיצד מטפלים?

הטיפול במחלת אטופיק דרמטיטיס הוא ארוך, מתמשך ומשתנה מאדם לאדם בהתאם למצב. הרפואה בוחנת כל מקרה לגופו ולכל ילד יש את האמצעים שעוזרים לו יותר. באופן כללי, ניתן לחלק את סוגי הטיפולים לשניים: טיפול אקטיבי וטיפול יומיומי, כלומר יצירת התנאים האופטימליים עבור החולה.

כללים יומיומיים:

  • עדיף לטבול באמבטיה ולא להתקלח, ולהוסיף שמני אמבט למים.
  • לדאוג שהמים לא יהיו חמים, משום שזה מעורר את הגירוד
  • אין לשפשף את העור, לייבש בעזרת הספגה של המים
  • לאחר האמבטיה כדאי למרוח קרם לחות לעור יבש במיוחד – וגם להקפיד על מספר מריחות ליום מעבר לכך.
  • ללבוש בגדים נושמים – עדיף מכותנה.
  • הטמפרטורה הטובה ביותר עבור הסובלים מהתפרצויות אטופיק דרמטיטיס היא 24 מעלות.
  • כמו בבעיות כרוניות אחרות, כדאי להימנע ממצבי סטרס, משום שהוא מוביל להחמרה של הבעיה.

סוגי הטיפול התרופתי

במקרים שבהם הדבר אפשרי, טיפול תרופתי אכן אינו הבחירה הראשונה. יחד עם זאת, פעמים רבות מדובר בדרך הבטוחה ביותר להקל על התפרצות המחלה ומניעה של חספוס העור עקב גירוי מתמשך. משחות סטרואידליות מהוות טיפול נפוץ בבעיה. בנוסף, עושים שימוש במשחות אנטיביוטיות ואימונומודולטוריות לוויסות המערכת החיסונית.

מעבר לטיפול המקומי, ניתן לטפל בתרופות אנטיהיסטמיניות ואנטיביוטיקה פומי. וגם אם יש צורך בהקרנות מיוחדות (זיקוק ספציפי של אור שמש) המסייעות להקלה בעת ההתמודדות עם מחלת אטופיק דרמטיטיס.

איך מבצעים הדברה בבית עם ילדים קטנים?

הורים לילדים יודעים עד כמה חשוב לבצע פעולות תקופתיות להרחקת מזיקים וחרקים. הבעיה היא שחלק מהחומרים בהם משתמשים עלולים להיות מסוכנים לפעוטות, ולכן חשוב לבצע את הפעולה בצורה נכונה. הנה כמה כללי מפתח מרכזיים:

א. טיפול בבעיה ולא רק בסימפטומים – הדרך הטובה ביותר להרחיק מזיקים מבתים עם ילדים ופעוטות היא לזהות את מקור הבעיה. אין להסתפק רק בהרחקה של המזיקים מאזור מסוים, כי צריך לבדוק מאיפה הם מגיעים ומה מעודד אותם להתרבות. טיפול בבעיה ולא רק בסימפטומים מבטיח יעילות גבוהה וחוסך את הצורך בשימוש בחומרים כימיים אינטנסיביים.

ב. התייעצות עם חברה מקצועית – הורים לילדים קטנים צריכים לעדכן את נציגי חברת ההדברה לגבי הגיל הממוצע של בני המשפחה. התייעצות עם חברה מקצועית חוסכת הרבה עוגמת נפש ומונעת בזבוז זמן. כדאי לקבל המלצות על חברות שעוסקות בתחום ולבדוק את הניסיון הספציפי שלהן בטיפול בבתים עם ילדים.

ג. בחירת חומרים – חומרים על בסיס צמחי וחומרי הדברה ידידותיים יכולים לספק מקסימום תועלת גם בבית עם ילדים קטנים. בשביל להשתמש בחומרים האלה תצטרכו לעדכן את המדביר מראש, ולקבל ממנו הדרכה לגבי התנהגות בבית לאחר תום הפעילות.

ד. יציאה מהבית – אסור להישאר בבית במהלך פיזור החומרים שאמורים להרחיק מזיקים וחרקים. יציאה מהבית לכמה שעות היא פתרון מעולה עבור הורים לילדים. אפשר להגיע לבני משפחה, לצאת עם הילדים לתינוק או לבקש עזרה מחברים. היציאה מהבית חשובה לכל הגילאים ולמעשה גם להורים עצמם.

התנהגות במהלך ואחרי פיזור החומרים

כדאי לכסות או להרחיק את כל הצעצועים והחפצים שהילדים באים איתם במגע. אפשר להכניס אותם לארון ולארוז היטב. מומלץ לנגב אותם במטלית לחה ונקייה לפני שהילדים באים איתם במגע שוב, אך חשוב במקביל גם לא לשטוף את הרצפה במשך יומיים.

במידה ויש לכם בבית תינוק זוחל, תוכלו לנגב את הרצפה במטלית ולא לשטוף את הפאנלים כדי לאפשר לחומרים לעבוד היטב. לבסוף, יש להיזהר בעיקר במקרים של הדברה נגד מכרסמים ופיזור חומר רעיל.