קלינאי תקשורת לילדים

קלינאי/ת תקשורת הינו מקצוע טיפולי, פרא-רפואי, המתמקד בין היתר, באבחון ובטיפול בבעיות שמיעה, דיבור, שפה ותקשורת במגוון אוכלוסיות וליקויים: לקויות תקשורת (לקויות על הרצף האוטיסטי), לקויות שמיעה, לקויות שפה, לקויות למידה, פיגור ותסמונות שונות, גמגום, שיבושי היגוי, דיספרקסיה, הפרעות שונות בקול, הפרעות בליעה ועוד). קלינאי/ת תקשורת מתמחים באבחון ובטיפול באוכלוסיות שונות (ילדים ומבוגרים).

מהי תקשורת?

תקשורת הינה פעולה של יחסי גומלין בין בני אדם. תקשורת יכולה להיות מילולית ואינה מילולית. התקשורת משמשת לשתי מטרות עיקריות: אמצעי להשגת דבר מה וכמטרה ולא כאמצעי – הרצון לשתף, לחלוק חוויות, להיות ביחד.

בבואנו להעריך תקשורת נתייחס ל:

  • יוזמה – אילו כוונות תקשורתיות הילד יוזם (בקשת חפץ, בקשת פעולה, כעס, חיפוש מידע, שיתוף בחוויה, נימוסים) וכיצד הילד יוזם כוונות אלו (קשר עין, הבעות פנים, ג'סטות, בכי, חיוך, צחוק, הפקות קוליות, שימוש בשפה).
  • היענות – לאילו מסרים הילד נענה (מילוליים/ לא מילוליים; חזקים/חלשים וכו'), וכיצד הוא נענה להם.

מהי שפה?

שפה הינה מערכת סמלים מוסכמים וחוקי דקדוק. השפה יכולה להיות דבורה או אינה דבורה (לדוג' שפת סימנים). ניתן לחלק את מרכיבי השפה בחלוקה גסה ל:

תוכן – סמנטיקה (אוצר מילים)

צורה- פונולוגיה (צלילי הדיבור וצירופם למילים), מורפולוגיה (תצורת המילים- הטיות דקדוקיות:כינויי גוף, מין, מספר, זמן), תחביר (חוקי הדקדוק- צירוף המילים למשפטים מסוגים שונים (משפטים פשוטים, מחוברים, מורכבים)

שימוש- פרגמטיקה (אופן השימוש בשפה).

מהו דיבור?

דיבור הינו הצד הטכני של הפקת הצלילים. מנגנון הדיבור דורש יכולת תכנון ועבודת שרירים מתוזמנת בדיוק רב של כל איברי ההיגוי. בהערכת הדיבור נתייחס למספר היבטים, ביניהם: שיבושי היגוי, אינטונציה ופרוזודיה, קצב, איכות הקול, שטף לעומת גמגום.

שלבים בהתפתחות שפה ותקשורת

התפתחות תקינה של שפה ותקשורת קשורה ומתפתחת במקביל להתפתחות יכולות מוטוריות, קוגניטיביות, רגשיות-חברתיות ויכולות משחק. שימוש יעיל בשפה מחייב יכולת הבעה והבנה תקינים. בהתפתחות נורמטיבית שתי יכולות אלו מתפתחות במקביל, כאשר יכולת ההבנה לרוב מקדימה את יכולת ההבעה.

על אבחון וטיפול של קלינאי/ת תקשורת

האבחון של קלינאי/ת תקשורת נעשה באמצעות כלי אבחון פורמליים, איסוף מדגמים שפתיים ותצפיות על הילד. מטרות הטיפול ודרכי ההתערבות ייקבעו עפ"י ממצאי האבחון. פעמים רבות, קלינאי/ת תקשורת הינו חלק מצוות רב מקצועי המטפל בילד.

ילדים הנמצאים בטיפול של קלינאי/ת תקשורת יכולים להיות במסגרות של החינוך הרגיל או במסגרות שונות של החינוך המיוחד (גנים שפתיים / תקשורתיים / רגשיים-התנהגותיים; כיתות משולבות; בתי ספר לחינוך מיוחד). ההשמה נקבעת בהתאם למאפייני הילד, המלצות הצוות המטפל ורצון ההורים.

הטיפול יכול להיות פרטני ו/או קבוצתי בהתאם למטרות. ישנה חשיבות רבה להדרכת ההורים והצוות החינוכי הנמצאים במגע יומיומי עם הילד, לשם העברת והכללת המיומנויות הנרכשות בחדר הטיפולים לחיי היומיום של הילד בבית ובסביבה החינוכית.

בטיפול בילדים אמצעי הטיפול העיקרי הינו באמצעות משחק, כאשר קלינאי/ת התקשורת מתאים את בחירת המשחקים ואופן השימוש בהם למטרות הטיפול.

דרכי ההתערבות יכולים להשתנות בהתאם ללקות הילד ולמאפייניה:

  • לקויות שמיעה – יושם דגש רב על התאמת עזרי שמיעה (מכשיר שמיעה / שתל קוכלארי), הקניית ערוץ תקשורת נוסף (לדוג': שפת סימנים), בנוסף לטיפולי השפה. קיים קשר הדוק ביותר בין השמיעה להתפתחות שפה ודיבור.
  • לקויות תקשורת – יושם דגש רב על עידוד היוזמה של הילד לאינטראקציה עם אדם נוסף, ועל הגברת ההיענות של הילד לפנייה כלפיו. לקות תקשורת הינה לקות מורכבת המערבת פגיעה בכל תחומי השפה והתקשורת ובתחומים נוספים (רגשיים, חברתיים, התנהגותיים, תחושתיים) ועל הטיפול להתייחס לכלל הרכיבים הללו.
  • לקויות שפה – הטיפול יתייחס לכל רכיבי השפה (הבנת הוראות ושאלות, העשרת אוצר מילים, הקניית שימוש במשפטים תקינים, ארגון המסר שפתי, פיתוח יכולות נרטיביות ועוד). לקויות שפה יכולות להיות מולדות כחלק מלקויות שונות (פיגור ותסמונות שונות), לקויות שפה ספציפיות (SLI); או נרכשות כתוצאה מחסכים סביבתיים שונים. קיים קשר הדוק בין התפתחות שפה דבורה ושפה כתובה. ילדים עם לקויות שפה בגיל הרך, נמצאים בסיכון משמעותי לפתח לקויות למידה בגילאי ביה"ס.
  • שיבושי היגוי ודיספרקסיה – חיזוק אברי ההיגוי ("תרגילי פה"), הקניית הגיית הגיים ספציפיים בהתאם לשיבושים של הילד.
  • תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח)- התאמת אמצעי תת"ח הינו תחום התערבות מרכזי של קלינאי/ת תקשורת בעבודה עם לקויות שונות. אמצעים אלו יכולים לכלול: ג'סטות ושפת סימנים, לוחות תקשורת, פלטים קוליים, מחשבי תקשורת ועוד. מטרתם לאפשר אמצעי להבעה עבור אותם ילדים שלא מצליחים לפתח דיבור, וכן לתמוך בהפקה ובהבנה במהלך השלבים השונים של התפתחות השפה והדיבור.

מחקרים רבים וההתנסות הקלינית מראים כי ישנה חשיבות רבה לאיתור המוקדם של הלקויות השונות ולהתערבות מוקדמת ואינטנסיבית עד כמה שניתן. לכן בכל חשש, מומלץ להפנות לאבחון מקיף של קלינאית תקשורת המתמחה בטיפול בילדים בגיל הרך.

מסלול ההסמכה של קלינאי/ת תקשורת

קלינאי/ת תקשורת, הינו מי שסיים תואר ראשון (B.A) בהפרעות בתקשורת במוסד אקדמאי המוכר בארץ. החוגים להפרעות בתקשורת בארץ נמצאים נכון להיום, באוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, מכללת הדסה בירושלים, מכללת אריאל, ומכללת קריית אונו. קלינאי/ת תקשורת אשר למד/ה בחו"ל, צריך/ה לקבל הכרה ולעמוד בבחינות מטעם משרד הבריאות בכדי לעסוק במקצוע בארץ.

לאחר סיום הלימודים לתואר ראשון (7 סמסטרים), על קלינאי/ת התקשורת לעבוד שנה תחת הדרכה ולהיבחן במבחנים מטעם משרד הבריאות. רק לאחר סיום כל אלו, ניתן לקבל זכאות לרישיון קלינאי/ת תקשורת ולעסוק במקצוע באופן עצמאי.